לאנשים רבים נוח יותר להיחשב לקורבן מאשר להיות בעלי יכולת בחירה והחלטה. קל יותר להגיד: "אני הולך לעבודה הזו שנמאסה עלי כי אין לי ברירה, אני זקוק לכסף", מאשר לחפש עבודה טובה יותר ולעמוד בראיונות עבודה. למעשה, השימוש במילים "אני הולך לעבודה הזו שנמאסה עלי" משקף את הנכונות להיות קורבן בהווה.
לא תמיד הבחירה היא בין אפשרויות טובות לרעות. לעיתים אנו מתפשרים על אפשרות לא כול כך מלבבת כי לדעתנו היא הדבר הכי טוב שביכולתנו להשיג. אבל כול בחירה, גם אם היא טומנת בחובה פשרה- היא בחירה שלנו, ועלינו לקחת אחריות על מה שהיא מניבה. אנו בוחרים ללכת לעבודה שאיננו נהנים ממנה או לחיות עם בן/בת זוג שאיננו נהנים מקרבתו משום שאם נבחר אחרת תהינה לזה השלכות שאיתן אנו לא מוכנים להתמודד. כמו למשל פיטורים או גירושים. בכול פעם שאנו אומרים לעצמנו: "אין ברירה, החיים אינם פיקניק", אנו מוותרים על הבחירה להיות מאושרים ולהגשים את עצמנו, ובעצם מזלזלים במי שהננו. להיות קורבן לנסיבות החיים זו בחירה.
במצבים הכי קשים של אנשים בשואה היו גם אלו שבחרו לנגן, לפתח מערכת יחסי אהבה, לכתוב ולפעול למען האחרים.
הבחירה לעסוק במשהו משמעותי בחיים שייתן לנו תחושת סיפוק והנאה, צמיחה ושגשוג תלויה קודם כול בקבלת ההחלטה היום. דחיית הטיפול בבעיה למועד מאוחר יותר לא תעשה את זה קל יותר לביצוע בעתיד, ורק תשאיר אותנו זמן רב יותר בסבל מיותר. אם נמשיך לעשות את מה שעשינו אתמול ושלשום יש סיכוי שהתוצאות למעשינו תהיינה אותן תוצאות גם היום וגם מחר.
כשאנו בודדים ועצובים- זו הזדמנות מצוינת לבחון מחדש את חיינו, להיות מודעים לעצמנו, לעצור את המהלכים האוטומטיים על פיהם אנו נוהגים מדי יום, לחדש תובנות ולפעול אחרת. הקשיים עשויים להיות מקפצה למשהו חדש ומצמיח.
מותר לנו להיות לעיתים יותר פגיעים, חלשים, כועסים, מפוחדים. אך במצבים שנמשכים ונמשכים, עלינו לדעת להגדיר גבולות של זמן ולהגיד: "מספיק, עד כאן". איך נדע מתי הגיע הזמן? כמובן- על פי משך הזמן שהמצב נמשך ללא שינוי, על פי תגובות האנשים המשמעותיים בסביבתנו, אך גם ובעיקר על פי הסממנים הפיזיים. אם בריאותנו טובה אין סיבה שנקום בבוקר תשושים, מוטרדים ועייפים. עלינו לדאוג שנימצא בסביבות שמקדמות אותנו הן ברמה הפיזית והן ברמה הרוחנית. מגיע לנו להימצא במקומות שאוהבים אותנו ושנוח לנו בהם. הכבוד והאהבה שנעניק לעצמנו בבחירת סביבתנו - יבנו בסיס של עוצמה לחיינו. חשוב לזכור במצבים של "אין מוצא" עלינו להזכיר לעצמנו כי: "יש דגים רבים בים". אין טעם להתעקש ולצוד דווקא את הדג שחומק מאיתנו, או שנמצא במקום המסכן את חיינו. אין טעם להיתקע במקום שלא מתאים לנו ועם אנשים שאינם מתייחסים אלינו בכבוד. ככול שתתעצם האהבה שבתוכנו לעצמנו- הערכתנו העצמית תגדל, רמת המסוגלות שלנו תעלה, נשיג יותר לעצמנו, ואז לא נזדקק לסיגריה, לממתקים, לאלכוהול ולעוד מסיחים מסוג זה שאינם פותרים את בעיותינו, ורק מוסיפים בעיות של עישון, השמנה והתמכרות.
מומלץ לפנות למאמן אישי שילווה אותנו בתקופת השינוי, יעודד את רוחנו, יעזור לנו לראות את מכלול האפשרויות העומדות בפנינו, ושיסייע לנו לבנות תוכנית פעולה להשגת מטרותינו. גדולי אומות העולם נעזרים במאמנים ויועצים שעוזרים להם לצאת ממצבי תקיעות וקושי, אז מי אנחנו שנוותר על ההסתייעות עם איש מקצוע?
על פי אסכולת האימון- הידע והיכולת נמצאים בידי המתאמן, ותפקיד המאמן הוא לחשוף יכולות אלו, ולגייסם לפעולה עד להגעה למטרה המבוקשת. על פי גישה זו- כל מאמן יכול לאמן בכול תחום.
לתפיסתי- מומלץ לבחור מאמן המתמחה בתחום בו הנך מעוניין להתקדם. כשמדובר במציאת פתרונות לקשיים במקום עבודה- רצוי שלמאמנת תהיה היכרות עם סביבת עבודתכם והתנסות בטיפול בעובדי הוראה מפוטרים, כשמדובר בקשיים במערכות יחסים - רצוי שלמאמנת יהיה ידע בייעוץ חינוכי ובפסיכולוגיה וניסיון בהדרכה ברגעי משבר נפשי, וכשמדובר בקידום בעסקים- רצוי שהמאמנת תהיה בעלת רקע בניהול ואף ניסיון בניהול עסק משל עצמה.
למורים ולמנהלים יש את ההרגלים לקחת אחריות, להיות עקביים, להיצמד למטרה, להיות נחושים, והם לומדים מהר והרבה וזוכרים היטב! על כן תהליך אימון מתאים להם.
למי שיש נושא שהוא אינו מצליח להשיגו לאורך זמן בעצמו - שווה לנסות אימון אישי!
2. אימון אישי לילדים ולבני נוער מאת: ד"ר ניצן ברוקס אתר: www.dr-nitzan.co.il
הורים יכולים ללמד את ילדיהם רק את מה שהם יודעים. המלומד- ידע להקנות לילדיו הרגלי עבודה ואסטרטגיות למידה, בעל הביטחון העצמי- ידע להקנות לילדיו ביטחון עצמי, החברותי- ידע להקנות לילדיו כישורים חברתיים. על אותו משקל- מה שאין לנו- לא נוכל להקנות לילדינו! כאשר עולה צורך לעזור לילדכם להצליח במשימות שחשובות לאושרם, ואין אתם מצליחים מזה זמן להדריך אותם להשיג זאת לעצמם- אימון זו אופציה שיכולה לעזור. לא חייבים להיות מושלם כדי לזכות בחיים מספקים. ככלל, ככול שילדיכם יקבלו משובים חיוביים יותר, יהיו אהובים, יקבלו עידוד, הערכה, אמפטיה, הבנה, הכלה וכד'- כך יהיה להם קל יותר להצליח במשימות חייהם היומיומיות. ישנם מצבים שאסור להישאר אדישים להם: אם ילדים מציקים לילדיכם, אם עושים חרם על ילדיכם, אם ילדים לא מזמינים ולא באים לבקר בבית את ילדיכם, אם לאורך זמן המורים כועסים על ילדיכם מסיבה שאינכם מצליחים להתגבר עליה- איש מקצוע כמו יועץ חינוכי או מאמן אישי יכול לעזור! לא תמיד צריך טיפול נפשי אצל פסיכולוג! כאשר מדובר בנושא שיש לו חשיבות מכרעת בחייו של ילדכם, או עם השלכות על עתידו- עדיף לפתור זאת מוקדם ככול האפשר, לפני שהמציאות מתקבעת, או לפני שנעשית צלקת בלבו של הנער. בני נוער ומבוגרים זוכרים חוויות ילדות כמו חרם- לאורך כל חייהם, ונרתעים מלנקוט בצעדים העלולים להוביל לדחייה. פחד מדחייה עשוי בעתיד לגרום להם "לכוון נמוך" הן כשמדובר בבחירת מקצוע, הן כשמדובר בבחירת בן זוג, או בהגשמת כל משאלת לב אחרת. מריבות בין אחים, אשר הן מגיעות לאלימות פיזית או נפשית החוזרת על עצמה- יש לעצור מיד!!! אם נכנסתם לסכסוכים בלתי פתירים עם ילדיכם- חשוב להיעזר באיש מקצוע אם אינכם מצליחים לצאת מהם בכוחות עצמכם. אם ילדיכם נמנע מלהתקרב אליכם פיזית - סימן שיש בעיה שצריך לפתור. הקשיבו לדברי ילדיכם ממקום נקי מעמדות ומדעות קדומות. רק כך תלמדו עליהם יותר ותוכלו לעזור יותר. הורים מתקשים לעיתים להבין את המניעים ואת הצרכים העמוקים של בניהם, ועלולים להעריך מנקודת מבטם את הקשיים של ילדיהם, בפרופורציות לא תואמות את רגשות ילדיהם. זה גורם למשקעים שאחר כך נוטים הילדים להזכיר להוריהם בבגרות: למה אמרו להם.... למה לא קנו להם..... למה לא הרשו להם....וכד'. אם ניתן לחסוך את כאב הנפש לילדכם- עדיף! והנקודה הכי חשובה- אימון יכול להצליח רק אם המתאמן מעוניין בתהליך האימון, להשגת מטרה משל עצמו! לא קל להשקיע מאמצים לצאת מהרגלים ולהשתנות. המוטיבציה חייבת להיות בשביל להשיג משהו לעצמך! בני זוג באים לאימון והבעל אומר: קחי את אשתי, תשני אותה, שתהיה מוכנה לעשות....או הורה בא לאימון ואומר: קחי את הבן שלי ותגרמי לו להצליח בלימודים.... כל עוד המתאמן איננו מוכן להיכנס לתהליך אימון- אין טעם להתחיל בתהליך. האימון דורש השקעה נפשית והתמודדויות חדשות, והמוטיבציה נובעת מהרצון להשיג משהו מוחשי וקונקרטי, בעל משמעות גדולה למתאמן ככול שהמוטיבציה של המתאמן לאימון תהיה גבוהה יותר, ככול שהמאמן הוא מקצועי יותר - כך הסיכויים להשיג את המטרה גבוהים יותר. הדרך תהיה קצרה או ארוכה על פי המרחק בין המטרה למצב הנתון. התמדה, נחישות ועקביות- מביאים תמיד להישגים.
ילדים ובני נוער מפתחים תחושת ערך עצמי וביטחון עצמי בהתאם למידת ההערכה שהם חווים מהאנשים המשמעותיים בסביבתם, בהתאם ליחסים החיוביים שהם מצליחים לייצר עם החברים הנבחרים על ידם, ובהתאם ליכולתם להצליח במשימות חייהם היומיומיות.
הורים רבים רוכשים עבור ילדיהם משאבים יקרים כגון: דירה עם חדר לכל ילד, בגדי מותגים, מחשבים, חוגי העשרה, מורים פרטיים וכד'- שיעזרו להם להצליח במשימות החברתיות, הלימודיות והאישיות. אבל את הדבר הכי חשוב לא ניתן לקנות בכסף- את מצב הרוח של הילד, את התאקלמותו החברתית, ואת האמונה ביכולותיו ובערכו!
מה הבעיה? הרי כל הורה מוכן לקטוף כוכבים מהשמים כדי שלילדו יהיה טוב- מדוע כל כך קשה להביא תחושת אושר לילדך? מה כבר ילד צרך?
כאן בדיוק נמצאת התשובה- כדי להבין מה הילד צריך ורוצה, לא דרך העיניים שלך, כמבוגר המאמין שאתה יודע מה טוב בשבילו, ושאתה חושב שידוע לך מה עובר עליו למרות הידיעה שלא כל דבר הוא מספר בבית- צריך לעיתים איש מקצוע אובייקטיבי.
יתרונו של השימוש במאמן אישי לילדים ובני נוער מתחיל מהמקום שתהיה כאן הזדמנות להקשיב לילד ממקום חדש ונקי מחוויות עבר, משיפוטיות, ומרגשות אשמה או כעס, כפי שחווים לא מעט הורים כלפי ילדיהם כשתהליך התפתחותי מסוים, כגון: הצלחה בלימודים, מעמד חברתי וכד'- לא מצליח. המאמן יכול להכיר את הילד בלי להשוותו לאחים, לילדים בכיתתו, ומבלי לקחת בחשבון את הפער בין מה שההורים והמחנכים תכננו עבורו לבין מה שהינו.
כל תהליך אימון מתחיל בהתייחסות של "הילד במרכז", סריקה של התחומים המשמעותיים בחייו, ומהי מידת הצלחתו בכל אחד מהם? בהמשך, בוחרים עם הילד או הנער במה הוא רוצה להשתפר. בשלב זה, התלמיד מועצם מעצם העובדה שהבחירה על מה לשים את הדגש בהתנהלות חייו מופקדת בידיו. מכאן ממשיך תהליך של הצפת הכישורים והיכולות שהוא יכול להביא איתו להשגת המטרה. תהליך זה נקי מהשיפוטיות, וכולו מתרכז בעוצמות הנתפסות בעיניו של הילד או הנער. התלמיד מקבל משימות קטנות וגדולות לתרגול, וככול שמידת ההצלחה גדלה, כך מתחזק ביטחונו העצמי ודימויו האישי.
הצלחה בתהליך אימון קשורה ביכולת של המאמן להאמין ביכולתו של המתאמן, ולהוביל אותו תהליך של פריצת דרך והגעה להצלחה. הורים לא תמיד מעריכים נכון את יכולתו של ילדם, ולא תמיד מבינים את המניעים ואת הצרכים העמוקים של בנם. למשל: הורים יכולים לבקש עבור ילדם פופולאריות חברתית, כשהילד או הנער מוטרדים מנושאים אחרים, שאולי באים לידי ביטוי במצב החברתי שלהם.
אין אדם שרוצה את טובתו של הילד יותר מהוריו, אבל כפי שציינו, לעיתים נדרשת אובייקטיביות, ושימוש בכלים מקצועיים כדי לעזור לזה לקרות.
למקום של ניסיון אימוני וחינוכי עשיר, יש חשיבות רבה. רק מי שמכיר את המציאות הבית- ספרית בשטח מקרוב ויודע לעשות את ההקשרים בין הבטן הרכה של התלמיד לבין הדינאמיקה של בית הספר יכול לעזור לילדך לנקוט בפעולות ולקבל החלטות שיקדמו את מטרותיו הן בכיתה והן בחברת הילדים בשעות אחר הצהרים.
במאה ה-21 הורים נעדרים שעות רבות מהבית, בשל שעות עבודה מרובות ואילו הילדים נמצאים שעות רבות מול "מסכים" בשל אמצעי התקשורת הנוכחיים. הם מבלים שעות ארוכות אל מול המחשב (גם לצורך הכנת שיעורים ועבודות וגם לצורך משחקים), הטלפון הסלולארי, האייפד, וכו', לתהליך האימון יש ערך מוסף בכך שהוא מתרגל עם הילד תקשורת בין אישית ופנים אישית, מלמד אותו תהליך של התמקדות במה שמעניין אותו , בכוחות של עצמו, ביכולת לראות מי האנשים בסביבתו שהוא יכול לרתום אותם להשגת מטרותיו וליווי נכון של הילד בתהליך אחד או שניים להשגת מטרותיו הוא ידע לעשות בעצמו תהליכים דומים בנושאים נוספים שונים שיצוצו במהלך חייו. יכולת זו מקנה לילד ידע ושליטה בהתמודדות עם מצבים יומיים מורכבים ומחזקת את ביטחונו העצמי.
ד"ר ניצן ברוקס- מאמנת אישית, משפחתית ועסקית מוסמכת. יועצת חינוכית מורשית. בוגרת תואר שני (בהצטיינות) ותואר שלישי בייעוץ חינוכי באוניברסיטת בר אילן, עם התמחות בייעוץ לקריירה. מנחת קבוצות ומאמנת אישית בנושא העצמה אישית. טל: 03-5512530 נייד: 050-9005452 משרד: רבינוביץ 52 חולון
ד"ר רונית שניידר- מאמנת אישית מוסמכת, בוגרת תואר שלישי בחינוך ותואר שני בפסיכולוגיה חברתית מטעם אוניברסיטת בר-אילן. יועצת ארגונית ומנחת קבוצות ילדים והורים.
